מעבר לאכילת מוצקים

מאת: ורד לב*

שלב המעבר למזון מוצק הוא שלב התפתחותי גדול בחיי התינוק ואולי עוד יותר בחייה של המשפחה. הנה יצעד התינוק את צעדיו הראשונים אל תוך הווי החיים המשפחתיים המשותפים הכוללים ארוחות, מפגשים, פיקניקים, שמחות, חגים ועוד. עד שלאט לאט יוכל להיות חלק פעיל ביותר באירועים אלו ללא מגבלות ואיסורים.

שלב זה מדגיש גם את הזמן שעבר מאז נולד התינוק. כדאי לתת לשלב חשוב זה תשומת לב מתאימה להבנת צרכיו המשתנים של התינוק, לבחירת המזונות המתאימים לו ולכיבוד רצונותיו והעדפותיו.

באופן קלאסי מתחילים לחשוב על הוספת מוצקים מגיל 6 חודשים בערך. זהו הגיל בו מתחילים התינוקות להתעניין יותר בסובב אותם וב...צלחות של ההורים ובני המשפחה. זה יהיה רק טבעי לספק את הסקרנות שלהם ולתת להם להתחיל לחוות בהדרגתיות את עולם המבוגרים.

ישנם כמה דברים שכדאי לזכור- המזון בהתחלה לא בא לספק קלוריות, אלא יותר לחנך את התינוק לחיי משפחה משותפים, לעשות דברים עם כולם, להכיר את הטעמים, להתנסות במרקמים, להיפתח יותר לעולם ורק אחרי זמן מה (לעתים רב) המזון ייחשב כתזונה. הבנה זו יכולה לעזור להורים להבין את ההדרגתיות הנחוצה בתהליך זה. שכן כמו בכל תהליך, זה יכול לקחת זמן - זמן ללימוד, זמן להתרגל, זמן להתפתח. אין צורך למהר מלבד אותו רצון הורי 'שילדנו יהיה כבר גדול' 'שהוא יאכל הרבה' 'שייגמל מהנקה/ מבקבוק' וכן הלאה. כשחושבים על כיבוד העדפותיו של התינוק, יש לקחת בחשבון את הזמן הדרוש לו להיות בתהליך. זמן שיכול להיות איטי יותר ממה שאנחנו רגילים (ואנחנו הרי חיים ב- fast lane), או מהיר יותר ממה שהיינו רוצים. חשוב מאד ללכת בקצב של הילד ולשים בצד את כל אותן הדודות הממהרות לדחוף כפיות גדושות דייסה/ מרק/ עוף/ לחם ועוד לפיהם של ילדינו.

תנו לילד להכתיב את הקצב בו הוא יצעד בתהליך זה

אני חוזרת ומדגישה את זה, כי זה כ"כ לא ברור מאליו. כי רוב ההורים ממהרים כ"כ לוותר על התינוק ולאמץ את הילד, לעתים במחיר של אי הקשבה לצרכי התינוק.

אמנם דיברתי על הגיל הממוצע בו מתחילים לחשוב על התחלת מוצקים, אך יש לשים לב גם לגורמים וסימנים נוספים המעידים על רמת המוכנות למוצקים, כמו:

• התפתחות יכולת הבליעה
• היעלמות האינסטינקט של דחיית דברים החוצה בעזרת הלשון
• עניין באוכל מעבר למשחק
• שיניים
• מספיק רוק בפה כדי לעכל את המזון
• היכולת לשבת ולהחזיק את הגוף, את הראש והצוואר
• קשר עין- יד- פה מפותח
• יכולת להחזיק דברים ביד (כלי אוכל)
• מצב בריאותי תקין של התינוק (ללא התקררויות, מצב רוח ירוד, פריחות, אלרגיות וכו')
• הגדלה בדרישת המזון (לבדוק שלא מדובר בקפיצת גדילה / שיניים/ מחלה וכו')

יש לשים לב לתינוק הפרטי ולא לגיל או רק לסימנים.

הורים רבים ממהרים להתחיל עם המוצקים בתקווה שאלו יעזרו לתינוק לישון טוב יותר, להירגע יותר וכו'. כדאי לדעת שהצגת מזון מוקדם מדיי עלולה לגרום ל:

• שובע => פחות יניקה => פחות ייצור חלב אצל האם => מעגל של אי עלייה מספקת במשקל , תסכול רב של האם על כך ש 'אין לה מספיק חלב' => המלצה לתת תמ"ל ותוספות. לעתים כל זה קורה מבלי שהאם רוצה בכלל להפסיק להיניק.             
• גירוי של מערכת העיכול שעלול לגרום לאי סבילות / אלרגיות למזון / קשיי עיכול.       
• פגיעה בספיגה של מינרלים ושאר נוטריינטים (אנמיה מברזל נפוצה בארץ בגילאי 6-24 חודשים בגלל: הפסקת הנקה מוקדמת מדיי, צריכה גבוהה של חלב פרה => אלרגיות ורגישויות => הפרעות בספיגה, משקל לידה נמוך, קפה / תה שמוציאים ברזל החוצה מהגוף, מחסור במקורות עתירי ברזל בתזונה).
• יש קשר בין האכלה מוקדמת מדי במוצקים לבין השמנה בעתיד.
• התחלת מוצקים מוקדמת לא עוזרת לתינוק לישון טוב יותר, להיות פחות עצבני, להתפתח ולגדול מהר יותר ולא מספקת לו תזונה טובה יותר מחלב אם.

גם אצל תינוק שאוכל מספיק ועולה היטב במשקל/בגובה, העלייה קצת מואטת עם התחלת המוצקים ויש לקחת את זה בחשבון ולא להילחץ כשדפוס העליה במשקל משתנה.

איך נותנים אוכל?

• מציעים ולא דוחפים - יש קשר בין האכלה בכח לבעיות אכילה בעתיד, כדאי להימנע מכך. יש לשמור על אווירה רגועה, לאט, בלי לחץ, לא חייבים לסיים, לזרום עם הילד, ללא מניפולציות רגשיות ומשחקים למיניהם כדי שיסיים את האוכל.
• להיות פתוחים להתנסויות, בלאגן, לכלוך. המחסומים הם בעיקר אצל האמהות או האבות ואלו עלולים להיות מורגשים ע"י התינוקות. תנו להם לבחון את המזון, המרקמים, התחושות והטעמים. תמיד אפשר לנקות אח"כ וזה לא ייקח כל כך הרבה זמן בסה"כ. כמובן שלכל אחד יש את הקווים האדומים שלו (חול, בוץ, אבנים, אוכל של חיות וכו').
• לעודד אותם לאכול לבד, ללא עזרה. להחזיק כוס, כפית, מזון וכו'.
• לתת חתיכות לא גדולות של ירקות או פירות להחזיק ביד
• מזון מעוך במזלג
• בבלנדר
• דייסה
• כדאי לא להכין אוכל במיוחד לתינוק, אלא לשלב בארוחות המשפחתיות (חינוך להרגלי חיים ואכילה נכונים, שיתוף בחיי המשפחה). רצוי להשאיר את הטעם טבעי של המזונות, ללא תיבול, המתקה וכו'. אפשר להוציא ממזון המשפחה מעט, לפני שמתבלים.
• לזכור שבהתחלה זו התנסות לפטמיות הטעם ולא משהו שאמור להוות נתח קלורי מהתפריט.
• כדאי לתת מזון מעט מחומם, או בטמפ' החדר, לא קר. כי התינוק מכיר חלב אם (או תמ"ל) בטמפרטורה חמימה.
• ניתן לערבב מעט אוכל עם חלב, כי הוא מכיר את הטעם כבר וגם כי הגוף כבר מכיר את חלב האם ויכול לעכל אותו יותר בקלות.
• תינוקות צריכים ללמוד להתנסות בהחזקה- הרמה- בליעה
• מזונות חדשים כדאי להכניס בתחילת היום ולא בסופו, כדי שאם חלילה תהיה תגובה אלרגית, או עיכולית כלשהי היא לא תהיה בלילה.
• חשוב להתבונן שהם אינם נחנקים ולא להשאירם לבד עם אוכל, עד שאפשר יותר לסמוך עליהם.
• לחשוף לאט לאט למזון מגוון, דבר שיקנה הכרות טובה יותר עם המאכלים השונים, פחות בעיות עם אוכל בעתיד ויותר יסודות מזינים בתזונה  (מזונות שמשלימים אחד את השני, מקורות שונים לאותו הרכיב ועוד).
• יש לתת ארוחות תכופות לפי הצרכים האנרגטיים ולא לפי השעון (בדומה להנקה). לתינוקות וילדים יש צרכים אנרגטיים גבוהים בגלל שהם כל הזמן בתנועה ומוציאים הרבה אנרגיה, כך שחשוב להציע להם מזונות כל מספר שעות ולא ללכת לפי הארוחות ה"קלאסיות" של בוקר, צהריים וערב. הם יזדקקו להרבה יותר מזה!
• דגש על מזונות מלאים ומזינים.  ישנה עדיפות למזונות המוכנים בבית על פני תעשייתיים למיניהם (גם גרברים). כמובן שאפשר מדי פעם להשתמש במזון מוכן אם יוצאים ולא מספיקים , אבל לא כדאי לעשות זאת על בסיס קבוע.
• אפשר להכין מזון ולהקפיא, ולהפשיר לפני האכילה אם אין זמן להכין טרי מדי יום.

יש לשים לב איך התינוק מקבל את המזונות החדשים, לא להלחיץ, יש זמן. זהו תהליך שיכול לקחת מס' חודשים, בהדרגה. לתת לתינוק את הכבוד המגיע לו, כדי שזו תהיה התנסות כייפית ונעימה.

ישנם מזונות שלא כדאי לתת עד אחרי גיל שנה:

• דבש- בגלל חיידק הבוטוליניום שמסוכן לתינוקות קטנים
• בוטנים- מחשש לאלרגיות. לא לשכוח שבבמבה יש בוטנים
• סויה
• חיטה
• חלב פרה, ביצים
• משפחת הירקות הסולניים- עגבנייה, חציל, תפוח אדמה ועוד

לסיכום, חשוב שהורים יגבירו את מודעותם לכך שמדובר בתהליך שיש לו זמן משלו והתינוק אינו יכול להתאים את עצמו לכללים וטבלאות. חשוב שהורים יכירו את הילד הפרטי שלהם, תוך לקיחה בחשבון של כל המידע וההמלצות ויחליטו בהתאם למכלול השיקולים האלה מתי ואיך לקיים את אותו התהליך.

טוב לפעמים לזכור כי אנחנו מדברים על תקופה קצרה מאד ברצף התינוק- ילד- מתבגר- מבוגר, שהיא רק עוד תקופה אחת מני רבות של לימוד והסתגלות, כדי לקבל קצת פרופורציות.

בסופו של התהליך כל הילדים יאכלו באופן כזה או אחר וזוהי ההזדמנות שלכם כהורים לבנות הרגלי אכילה נכונים ובריאים ולהשפיע על בחירת המזונות של ילדיכם בעתיד.

*ורד לב

נטורופתית N.D

מדריכת הנקה

מנהלת פורום "נטורופתיה למשפחה" www.blabla4u.com/nature

טלפון: 052-8527755