הנקה ומערכת ייצור החלב
מאת: דר' ויליאם סירס*
www.askdrsears.com
מערכת ייצור החלב בשדיים דומה לעץ. בלוטות החלב (העלים) הם מבנים דמויי אשכולי ענבים הנמצאים גבוה בשד ומייצרים את החלב. החלב עובר מהבלוטות מטה דרך צינורות החלב (הענפים). צינורות אלה מתרחבים מתחת לאראולה (החלק הכהה מסביב לפטמה), ויוצרים חללי חלב (הגזע של העץ), המתרוקנים לתוך כ-20 פתחים הנמצאים בפטמה. חללי החלב האלה (סינוסים) נמצאים מתחת לאראולה.
 על מנת לרוקן את הסינוסים בצורה יעילה, החניכיים של התינוק צריכים ליהיות מעליהם כך שלסתות התינוק ילחצו על הסינוסים, שם החלב אגור. אם התינוק מוצץ את הפטמה בלבד, רק מעט חלב יצא החוצה והפטמה שלך תנזק שלא לצורך. זכרי את כלל הברזל באחיזה נכונה: התינוק מוצץ את האראולה ולא את הפטמה. חלק נכבד מהאראולה צריך ליהיות בפיו של התינוק על מנת שהוא יקבל מספיק חלב.
היניקה של התינוק מעוררת עצבים בפטמה ששולחים מסר לבלוטת יותרת המוח להפריש את ההורמון פרולקטין. עלייה ברמת הפרולקטין מעודדת ייצור חלב מסביב לשעון. בעוד התינוק ממשיך לינוק, הקולטנים בפטמה מאותתים לבלוטת יותר המוח להפריש הורמון אחר, אוקסיטוצין. ההורמון הזה גורם לרקמה הגמישה מסביב לבלוטות החלב להתכווץ, וזה דוחף כמות גדולה של חלב, דרך צינורות החלב אל הסינוסים ומשם לפטמה. תופעה זו נקראת – רפלקס ירידת החלב. החלב עלול לרדת כל כך חזק שהוא ינזול לצדי פיו של התינוק. אם את שואבת או סוחטת חלב ידנית, באותו הרגע את תראי התפרצות של חלב לכל הכיוונים.
החלב הראשון שהתינוק מקבל בכל הנקה הוא חלב קדמי, שמכיל מעט שומן. כאשר התינוק ממשיך לינוק, האוקסיטוצין שמשתחרר מוביל לשלב השני בו החלב האחורי המאוחר שעשיר יותר בשומן ובחלבון. החלב המאוחר עוזר לתינוק לעלות במשקל ולהרגיש שבע.
ככל שהתינוק מוציא יותר חלב מהשד, כך גופך מייצר יותר חלב להחליף את החלב שהוצא. הוצאת חלב תכופה, באמצעות הנקה או שאיבה, מאותתת לגוף לייצר יותר חלב. כאשר התינוק יונק פחות, הגוף מגיב בהפחתה של ייצור החלב. מערכת זו של ייצור לפי דרישה מביאה לכך שאמהות יכולות לייצר מספיק חלב עבור תאומים ואפילו עבור שלישייה.
*מובא ברשות המחבר |
