למרות שבמרוצת השנים נערכו מספר רב של מחקרים באוכלוסיית התאומים, מעטים המחקרים אשר בחנו את התאומים עצמם ואת מהות הקשר בניהם. מחקרי התאומים מסייעים למחקר על ההתפתחות של התנהגויות ותכונות שונות, כדי לענות על אחת השאלות החשובות ביותר בפסיכולוגיה: תורשה או סביבה? כלומר, עד כמה הגנים עימם אנו נולדים אחראים להתפתחות האנושית ועד כמה הסביבה בה אנו חיים משפיעה.
שאלה זו נבחנת באמצעות השוואה בין תאומים זהים (חולקים ב-100% את המטען הגנטי) ובין תאומים לא זהים (חולקים בממוצע כ-50% מהמטען הגנטי). השוואה זו מאפשרת גם לנו במחקר התאומים הישראלי ללמוד על התפתחות הילד, שכן הסביבה דומה בקרב שתי האוכלוסיות ואילו בתאומים זהים המטען הגנטי זהה...
מחקרים מרתקים נוספים נעשים בקרב תאומים זהים שהופרדו ונמסרו לאימוץ לאחר לידתם. מקרים אלו מעניינים במיוחד שכן לאחר הלידה התאומים היו חשופים להשפעות סביבתיות שונות במהלך חייהם, כיוון שהתאומים זהים גנטית ניתן לייחס את ההבדלים ביניהם להשפעות השונות אליהן נחשפו בעת גידולם. ניתוח סטטיסטי של ההבדלים האלה מאפשר לקבוע את השפעת הגורם התורשתי יחסית לגורם הסביבתי לגבי התכונות שאותן רוצים לבדוק
